החלטה בתיק המ"ש 41124-06-11 - פסקדין

1.         בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין קנס מינהלי שהוטל על המבקש ביום 17.12.10 בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין.

2.         הבקשה הוגשה לבית הדין האזורי בירושלים והועברה לבית דין זה (החלטת כב' השופטת שדיאור מיום 9.11.11). בהתאם להחלטה מיום 17.11.11, הבקשה נדונה על יסוד טיעוני הצדדים בכתב (להשלמת התמונה יוער כי ניתנה למבקש הרשות להשיב לטיעוני המשיבה, אך הוא לא עשה כן).

3.         לטענת המבקש, הוא נחקר בפני נציג רשות ההגירה בירושלים ביום 20.11.07, הציג בפני החוקר מסמכים רלוונטים והחוקר הודיע לו כי פעל כדין. לאחר קבלת הודעת הקנס, המבקש פנה לרשות ההגירה, אולם לא נענה. עוד טען המבקש כי במהלך חודש אפריל 2011 אושפז, עבר ניתוח ובשל כן ניידותו נשללה לחודשיים. מסיבה זו, לא עלה בידו להגיש את הבקשה במועד.

4.         לטענת המשיבה, המבקש לא הראה שבקשתו לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בו ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה (סעיף 13 וסעיף 8א(ו) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו - 1985 (להלן - החוק)). בנוסף, המבקש עשה לעצמו נוהג להתעלם ממועדים הקבועים בחוק - הוא אחר בהגשת בקשה לביטול הקנס ואיחר בהגשת בקשה להשפט. המבקש גם לא מנה טעם מיוחד אחד לאיחור בהגשת בקשתו.

5.         מהנספחים שצורפו לתגובת המשיבה, עולה התמונה העובדתית הבאה -

א.         המבקש קיבל את הודעת הקנס ביום 17.12.10 (אישור מסירה צורף כנספח א' לתגובת המשיבה).

ב.         המועד האחרון להגשת בקשה לביטול הקנס המנהלי היה 16.1.11. טענת המבקש לפיה הודעת הקנס התקבלה אצלו במהלך חודש ינואר 2011, אינה מתיישבת עם אישור המסירה שצרפה המשיבה. אזכיר שהמבקש היה רשאי להשיב לתגובת המשיבה, אך לא עשה כן ואף לא צירף כל אסמכתא בתמיכה לטענות בבקשה, למעט תצהיר.

ג.          המבקש פנה בבקשה לביטול הקנס רק ביום 31.3.11 ובמכתב זה לא העלה כל נימוק לאיחור בפניה, אלא רק עתר לביטול הקנס (נספח ב' לתגובה).

ד.         ביום 5.4.11 נשלח למבקש מכתב לפיו בקשתו לביטול הקנס הוגשה לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק והוא התבקש לפרט נימוקים לבקשתו ולצרף מסמכים המוכיחים שהבקשה לביטול הקנס לא הוגשה במועד, בשל סיבות שלא היו תלויות בו ושמנעו ממנו להגישה במועד וכן כי הבקשה לביטול הקנס הוגשה מיד לאחר שהמניעה הוסרה. במכתב צוין כי המבקש נדרש לעשות כן תוך 15 ימים (נספח ב' לתגובה).

חרף זאת, התובע פנה למשרד הפנים רק ביום 30.5.11, הודיע שלא קיבל מענה ענייני לטענותיו וביקש להישפט בבית הדין (נספח ג' לתגובה).

            ה.         הבקשה לבית הדין הוגשה ביום 26.6.11.

6.         דין הבקשה להידחות, וזאת לאור הנימוקים הבאים -

א.         "בהתאם לחוק העבירות המנהליות יכול הנקנס לנקוט באחת מדרכי פעולה אלה:

1. לשלם את הקנס המנהלי בתוך 60 יום לאחר המצאת ההודעה על הטלת הקנס (סעיף 16 לחוק העבירות המנהליות).

2. להגיש לתובע המוסמך בקשה לביטול ההודעה על תשלום הקנס בתוך 30 יום מהמועד בו הומצאה לו הודעת הקנס (סעיף 8א(א) לחוק העבירות המנהליות). ככל שהבקשה לביטול הקנס נדחית על ידי התובע המוסמך, הנקנס יכול להודיע כי הוא מבקש להישפט על העבירה בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה הדוחה את בקשתו (סעיף 8א(ה) לחוק העבירות המנהליות). ככל שהנקנס איחר את המועד להגשת בקשה לביטול הקנס, יכול הוא לבקש מהתובע המוסמך לשקול את בקשתו, למרות שהוגשה באיחור (סעיף 8א(ו) לחוק העבירות המנהליות).

3. להגיש לתובע המוסמך בקשה להישפט על העבירה בתוך 30 ימים מהיום שהומצאה לו הודעת הקנס (סעיף 8(ג) לחוק העבירות המנהליות). ככל שהנקנס איחר את המועד להגשת בקשה להישפט, רשאי הוא להגיש לבית הדין בקשה להארכת מועד להישפט (סעיף 13(ב) לחוק העבירות המנהליות)."

(עפ"א (ארצי) 35/06 סרור - מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (1.3.07); רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה - רע"פ 2547/07, ניתן 20.11.07).

ב.         בסעיף 13(ב) לחוק נקבע:

"בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור."